שישי צהריים, אני בבית קפה קוראת עיתונים, מאטה את הקצב ונכנסת לאווירת סוף השבוע.
אי שם במדור ההורוסקופ, אני מוצאת משפט מגוחך המיוחס אליי – “מסתמנת נסיעה בלתי מתוכננת לחו”ל שמשולמת על ידי אחרים – שליחות דרך מקום העבודה, או שמישהו יבקש מכם להתלוות אליו”.
“נו באמת!” אני מחייכת לעצמי, “מי מאמין לשטויות האלה?!”
יומיים אחר כך, מתקבל מייל ממשרד התיירות של מלטה. מעברה השני של המקלדת, ז’נט המקסימה מזמינה אותי לביקור רשמי באי באדיבות – Visit Malta.
“אין לתאר!” אני חושבת לעצמי, “אולי הגיע הזמן להפסיק להיות צינית ולהבין שכל חלומותיי נמצאים במרחק נגיעה”.
“אז מה אני בעצם יודעת על מלטה?”, תהיתי, למרבה התדהמה והצער – לא הרבה.
אף אחד ממכריי וחבריי הקרובים לא ביקר במדינה ורבים מהם אף לא ידעו היכן היא ממוקמת. בקיצור, הזדמנות יוצאת דופן מבחינתי לבקר במקום שרבים טרם התוודעו אליו.
הנה כמה עובדות חשובות על מלטה לפני שנתחיל –
איי מלטה – מלטה, גוזו וקומינו, שוכנים בלב הים התיכון, בסמוך לחופה הדרומי של סיציליה. כך שהמיקום הגיאוגרפי שלהם משתקף היטב בתרבות, בשפה ואף במזג האוויר – מישהו אמר 20 מעלות צלסיוס באמצע דצמבר?
השפה הרשמית במדינה הינה “מלטזית” – שפה שמית, הדומה לעברית וערבית, הנכתבת באותיות לטיניות ומשלבת מילים רבות מאיטלקית ואנגלית. שפה מסקרנת ומיוחדת שמעולם לא שמעתי כמותה. אגב, אנגלית הינה שפה רשמית נוספת באיים – מזכרת מתקופת השלטון הבריטי במדינה.
עוד מאפיין מתקופת השלטון הבריטי במדינה – במלטה נוהגים בצד שמאל… או כמו שאמר לי מנהל השיווק של מלון Corinthia, מר אנדרו גאלה (Andrew Galea) – “במלטה נוהגים בצד הנכון של הכביש!” ;-)
אם כבר מדברים על כלי תחבורה, עובדה נוספת שחשוב להכיר – חברת התעופה הלאומית Air Malta חנכה לא מזמן את קו תל אביב – מלטה ומפעילה שתי טיסות בשבוע ליעד. כך ששלוש שעות טיסה בלבד מפרידות ביניכם לבין חופשה חלומית אמיתית, כפי שתיווכחו מיד.
עובדת טריוויה חמודה – לאורך השנים, שימשה מלטה כסט להרבה מאד סרטים וסדרות שכולנו מכירים, בזכות נופים עוצרי נשימה, מצודות ומבנים היסטוריים, ייחודיים המצויים בשטחה. החל מסרטי ילדים כמו פופאי (היה סרט כזה אי שם בשנות ה-70), הפקות ענק כמו צופן דה וינצ’י ו-“By the Sea” בכיכובם של אנג’לינה ג’ולי ובראד פיט, וכמובן משחקי הכס!
ללא ספק מדובר בהישג מרשים למדינה ששטחה נכנס 65 פעמים בשטחה של מדינת ישראל.
הביקור שלי במלטה החל טרם הגעתי לאי, עם קבלת תכנית ביקור מפורטת ומקיפה מ-Visit Malta, שנשלחה לאישורי מראש. קשה לי לזכור מתי הפעם האחרונה טיילתי עם מדריך טיולים או מתי נצמדתי לתוכנית סדורה, אך היה בכך שינוי מרענן שהעצים את החוויה מבחינתי. סוף סוף קיבלתי פטור מלחקור, לקרא, לשאול ולתאם. חלום! הוסיפו לכך את העובדה שאני ממש שונאת לנהוג בחו”ל, בוודאי “בצד הנכון של הכביש”, כך שהיה לי ברור שחופשה אמיתית לפניי.
יאמר לזכותם של החברים ב-Visit Malta שהשכילו לרקוח עבורי תכנית מגוונת, הכוללת ערים ואתרים מרכזיים, פעילויות פנאי ותרבות, המותאמות לצרכיי, כמו גם חוויות קולינריות מטריפות.
מעניין מה היה קורה אילו הייתי מגיעה בחודשי הקיץ, המאפשרים גם ספורט ימי (במלטה מספר אתרי צלילה שהם גן עדן לחובבי הז’אנר) וספורט נוסף, האהוב עליי במיוחד – רביצה בשמש מול חוף הים ;-)
טסתי למלטה עם חברי הטוב נמרוד, שהינו הצלם המוכשר שמצלם אותי כבר שלוש וחצי שנים.
שמחים ונרגשים, הגענו למלטה בבוקר יום שישי ולאחר היכרות קצרה עם המדריכה, הָהּ כֹּה כייפית – אודרי, ועם הנהג, בעל לב הזהב – עלי, התחלנו את הסיור הראשון שהתמקד בעיר הבירה וואלטה (Valletta), שהוכרזה על ידי אונסק”ו (UNESCO) כאתר מורשת עולמית ומונתה על ידי האיחוד האירופאי לבירת התרבות לשנת 2018.
מעבר להיותה של וואלטה עיר יפה במיוחד, מרוכזים בשטחה הקטן אתרים היסטוריים חשובים רבים. אחד מהם, הינו הקתדרלה המרשימה של סנט ג’ון, מקום מושבם של שניים מציוריו המפורסמים ביותר של קראוואג’ו.
מלבד האתרים ההיסטוריים הרבים המרוכזים בשטחה המצומצם של העיר, מדובר בעיר תוססת ומלאת חיות, בעלת סמטאות קסומות, שהזכירו לי במידה רבה ערים שונות באיטליה. ניתן למצא בעיר מסעדות, חנויות אופנה ובתי קפה מקסימים ומלאי היסטוריה, כמו Caffe Cordina הוותיק (הפועל כבר 175 שנה), ולטעום מאכלים מלטזיים מסורתיים כמו ה”פְטִירָה” – כריך, שהמילה כריך פשוט מעליבה אותו, העשוי לחם מסורתי וממולא בתערובת של טונה, ממרח עגבניות מיובשות, צלפים ועוד מיליון דברים טובים. בקיצור, מומלץ בחום!
את הביקור בוואלטה סיימנו בתצפית מרשימה מהגנים העליונים של Barracca, הצופים על האזור כולו. באופן אישי, התחברתי מאד לוואלטה ואם הייתה לי הזדמנות, הייתי שמחה להמשיך ולהסתובב בין סמטאותיה עוד שעות רבות.
משם, נסענו לעיר מְדִינָה (Mdina), “העיר האצילה” (Città Notabile) – עיר היסטורית המוקפת חומה, הממוקמת על הנקודה הגבוהה ביותר במלטה. במשך שנים שימשה מדינה כעיר הבירה וכתפאורה מושלמת לסרטים רבים.
סיור בין הסמטאות, הוביל אותנו לשלט ישן הכתוב בשפה העברית – “שוק המשי היהודי העתיק”. זכר לקיומה של קהילה יהודית קטנה שחיה במקום לפני שנים רבות.
את היום קינחנו בתה, כריכים ועוגות, כיאה לאריסטוקרטיים שכמותנו, בבית התה היוקרתי המצוי בטירה הקסומה – Palazzo Parisio. חוויה מומלצת במיוחד.
עייפים ומאד מרוצים, הגענו בשעת ערב מוקדמת לבית המלון – Corinthia, הממוקם במפרץ סנט ג’ורג’, הסמוך לאזור הבילויים וחיי הלילה באי…או כפי שנמרוד ואני כינינו זאת – “האזור של הצעירים”. שכן, סיבוב קצר באזור הוביל אותנו למסקנה העגומה שכל השמחה הזאת כבר לא לגילנו ;-)
עם זאת, מצאנו עונג רב בחוויית האירוח שמציע המלון – חדרים נוחים ומרווחים, ארוחת בוקר עשירה, מועדון כושר וספא יוקרתי, שש בריכות שחייה, מסעדות, מועדון צלילה ועוד. כמו גם, שירות אדיב ומקצועי מאד.
אגב, לאחר שנפלנו למלכודת תיירים ואכלנו ארוחת ערב מאד לא מוצלחת, באחת המסעדות באזור הבילויים, גילינו שסמוך למלון, ממוקמות מסעדות איכותיות מאד, שאחת מהן אף נחשבת לאחת מחמשת מסעדות השף הכי טובות באי – Caviar and Bull.
מומלץ לערוך ארוחת טעימות, הכוללת תשע מנות וקינוח לחוויה קולינרית יוצאת דופן. מילה שלי!
את היום השני במלטה פתחנו בביקור באתר ארכיאולוגי – מקדש Ħaġar Qim שסודו המלא טרם פוענח. מסקרן היה לראות את שיטות הבנייה והאדריכלות המרשימה המאפיינת את המקום, המיוחסת לתקופה קדומה מאד וכמובן את פסלי הנשים הדשנות שנמצאו במקום – עדות לכך שאולי פעם האמינו שאלוהים היא אישה (גאוני!).
משם, המשכנו לסיור בכפר הדייגים הפוטוגני – Marsaxlokk ונהנינו מכמה שעות של שמש וסיבוב בין דוכני המזכרות. אני חייבת להודות שבשלב זה של הטיול כבר תהיתי ביני לביני איך קרה שטרם ביקרתי במקום המקסים הזה בעבר?!
לארוחת הצהריים, הוזמנו על ידי שף ויקטור (Victor Aquilina) האדיב, להיכנס למטבח של מסעדת Ta’ Victor שבבלותו וללמוד מעט על המטבח המלטזי המסורתי. חוויית האירוח של השף הייתה יוצאת דופן. מעבר לאוכל הטעים, מעשה ידיו להתפאר, הסתבר כי ויקטור הצנוע זוכה לארח לא מעט נשיאים וראשי מדינות ולבשל בהרבה מאד אירועים המציעים מאכלים מכל העולם. אישיותו המקסימה כבשה אותי, אך היו אלה הקינוחים שגרמו לי להתאהב בו ממש!
אגב, במהלך הביקור גיליתי שהמלטזים מתמחים במאפים – הלחם חלומי וגם העוגיות עשויות בצק איכותי ונימוח מאין כמותו. אך “פאי הלחם” של ויקטור הוא סיפור אחר לגמרי. “לנקות את המטבח” זהו שמו של פאי הלחם, העשוי שאריות לחם, פירות יבשים ושאר דברים שנעזבו במטבח – כי במלטה לא זורקים אוכל.
נשמע מוזר? …אולי… אבל הטעם גן עדן.
שמחים ושבעים נסענו לסיור סמטאות ושייט במפרץ המחבר בין “שלושת הערים” (The Three Cities) – שלוש ערים עתיקות ומבצרות, השוכנות בצפון מזרח מלטה – ויטוריוסה, סנגלאה וקוספיקואה (Cospicua, Vittoriosa and Senglea). חוויה מטריפה!
אחרי יומיים בהם ביקרנו בערים וכפרים מתקופות שונות, הממוקמים באי מלטה, ביום השלישי הפלגנו לאי גוזו (Gozo), שהינו מקום הולדתה של אודרי המדריכה, כך ששמענו סיפורים רבים וטובים אודות המקום וציפינו לביקור. לאחר שלושים דקות הפלגה הגענו לאי שליו, כפרי ונינוח יותר.
ביקרנו במצודת – Citadel of Victoria העתיקה, שהינה חלק מאתרי המורשת העולמית על פי אונסק”ו (UNESCO), ושמענו על הגלגולים הרבים והשימושים השונים שנעשו בה לאורך ההיסטוריה על ידי תושבי האזור והאי.
המשכנו לסיור בסמטאות הציוריות שבסביבה. שם, הוקסמתי במיוחד מחזיתות הבתים הצבעוניות ומסמלי הדת והפסלים השונים שהוטבעו בקירות הבתים.
לסיום, נסענו לכיוון החוף הצפוני של גוזו כדי לראות את בריכות המלח של Marsalforn, שהינן חלק מתהליך ייצור מלח ים מסורתי שתושבי האי מתמחים בו מזה מאות בשנים.
לבסוף, עצרנו לתצפית ב-Dwejra שהינו אזור אהוד במיוחד על חובבי צלילה, לא לפני שאכלנו צהריים במסעדה משפחתית מקסימה בשם Il-Kartell, הממוקמת על המזח של Marsalforn ומציעה מגוון רחב של מטעמים מקומיים. אהבתי במיוחד את מרק הירקות הכתומים.
כמו שבטח הצלחתם להבין עד עכשיו, ביקור במלטה מציע מגוון רחב של נופים וחוויות, כמו גם עושר קולינרי ותרבותי, מזג אויר ים תיכוני ואף מילה עדיין לא נכתבה על חופי הים וחיי הלילה באי.
אם כבר מדברים על נופים עוצרי נשימה, אי אפשר שלא לספר על מפרץ Golden Bay – החוף החולי השני בגודלו באי מלטה, שהינו אחד הפופולריים, בזכות השקיעות המרהיבות, הנוף הייחודי, הירוק האינסופי וכמובן מתקני החוף והספורט הימי המוצעים בו.
היום הרביעי והאחרון שלנו בגן העדן שנקרא מלטה היה נינוח למדיי.
לאחר תצפית עוצרת נשימה על מפרץ Golden Bay והכפר שנבנה בשנות ה-70 לצורך הפקת הסרט פופאי (Popeye), אכלנו צהריים במסעדת The Cliff המציעה אוכל עונתי בהתאם לחומרי הגלם גדלים באזור.
משם המשכנו לטעימות יין ביקב – Meridiana Winery. יקב בוטיק מקסים שהוקם על חורבות שדה תעופה מתקופת מלחמת העולם השנייה, במטרה לייצר יינות מלטזיים שיזכו לשבחים בינלאומיים.
היינות, מופקים מזני ענבים הגדלים אך ורק על אדמת מלטה, כאשר כל בקבוק מקבל סימול ייחודי ואישור מממשלת מלטה לכך שמדובר בתוצרת מקומית.
השם “מרידיאנה” וסמל השמש המאפיין את האחוזה קיבלו השראתם ממיקומם של היקב והשדות – דרום מלטה. במסגרת הסיור ביקב טעמנו ארבעה סוגי יינות, אך אם עליי לבחור איזה מבניהם ערב לחיכי במיוחד, היה זה המרלו – Nexus Merlot Superior.
האי הקסום שגיליתי הביא איתו חוויות מרגשות וייחודיות. במשך ארבעה ימים החיוך לא מש מפני, בעיקר בזכות האירוח הנפלא של החברים ב-Visit Malta, שכלל תכנית עשירה ומפנקת, שנוהלה ברגישות ודיוק של מבצע צבאי.
החברים החדשים שהכרתי – ז’נט, אודרי, עלי, ויקטור ואנדרו השאירו עליי רושם רב באשר לתרבות הכנסת האורחים והחום האנושי המאפיין את תושבי מלטה. כך שברור לי שאחזור לבקר באי בקרוב!
תודה לכם Visit Malta על חוויה יוצאת דופן ושבחרתם בי להיות השגרירה שלכם :-)
NIRRINGRAZZJAK ĦAFNA GĦALL-OSPITALITÀ TIEGĦEK!
(תודה רבה לכם על הכנסת האורחים)
צילום: נמרוד קפלוטו
