נתחיל מהסוף – את התמונה הזו צילם בן זוגי, קצת לפני השקיעה, כי רציתי לשתף אתכם שאני בהריון, בחודש השישי, ואנחנו מצפים בהתרגשות לבת.
כשכבתה המצלמה (כמה קלאסי!) התיישבנו על ספסל מול הים וברגע מפתיע ומאד לא צפוי מבחינתי, “שונא המצלמות” האהוב שלי שלף מהכיס טבעת וריגש אותי עד דמעות.
ברגע אחד קטן ואינטימי התפרצו להן שנים של אכזבות וכישלונות, שהתערבבו באחת עם תקווה, שמחה, אהבה וים של הורמונים.
אתם נושמים ? ;-)
בגיל “דקה ל-42” אחרי שכבר ויתרתי על חלום המשפחה הרומנטי וחיפשתי אפשרויות אחרות, הגיעה שנה משוגעת שלימדה את כולנו, לטוב ולרע, שאנחנו יכולים לתכנן תוכניות עד מחר ולחשוב שיש לנו שליטה על החיים שלנו, אך בפועל, ליקום יש קצב ותוכניות משל עצמו.
לפעמים אני תוהה, כמה פטריות הזייה לקח התסריטאי שכתב את סיפור חיי?! … בחיי שמדובר בטלנובלה!
אך, אם יש משהו שלמדתי מהדרך המשוגעת בה אני צועדת הוא – “יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ – תַּאֲמִין”
פרסום ההודעה על ההיריון והצעת הנישואים זכה להתייחסות מדהימה מצידכם. הצפתם אותי באהבה וחום וריגשתם אותי עד דמעות עם המילים החמות שכתבתם. תודה לכולכם, אני ברת מזל!
לא חשבתי שההתרגשות האישית שלי תיגע בכם כך. תודה שפתחתם את הלב! לגמרי לא מובן מאיליו.
מאחלת לכולנו שנמשיך לחלום, לאהוב ולהתרגש ואמן בשורות טובות!
מה לבשתי?
שמלה פרחונית – alembika
עגילים – שלומית אופיר
בגד ים ירוק – H&M
ביקיני ורוד – castro
קימונו וחולצה ורודה – ZARA
