זה קרה! לא חלום, לא בדיה או ההזיה, כי אם מציאות של ממש ביקום מקביל – טסתי לשבוע האופנה בפריז!

אם מישהו היה מגלה לי, לפני כשנה, כי אבלה את חופשת החגים בתצוגות של בתי האופנה קלואה, סלין, איסי מיאקי וויויאן ווסטווד, אקשקש עם מעצבים, צלמים, עורכות מגזינים ושאר אושיות אופנה, לבטח הייתי צוחקת בביטול וחוזרת מיד לערימת המטלות והמשימות הדוחקות שלי. אך כל זאת ועוד אכן קרה :- )

לאחר שבועות ארוכים של תכנון ותאום, הגיע היום מיוחל. פתרתי את משבר הלבוש (אמאל'הההה מה לובשים?!), כל הפריטים והאביזרים נדחקו למזוודה והחלה להציף אותי התרגשות עצומה שערפלה את חושיי. מעבר לחיוך הדבילי שדבק על פניי, הייתי מפוזרת ומבולבלת בבוקר הטיסה, עד כי כך שאיבדתי את הדרכון שלי בשדה התעופה… אירוע חריג ביותר עבור אדם מסודר ומאורגן כמוני. אך מעבר להתרגשות הרבה שליוותה אותי, סימנה הנסיעה עבורי ציון דרך משמעותי והישג אישי מתוק – יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי! 

שבוע האופנה שלי נפתח בתצוגה של בית האופנה קלואה (איך לא!), אליה הוזמנתי, באדיבותו הרבה, של ג'ופרה דה לה בורדוניי, מנכ"ל החברה. האירוע התקיים במוזיאון הגרנד פלה שבפריז (Grand Palais "המוזיאון הגדול"), מבנה מרשים בגודלו ועוצמתו, שעצם נוכחותו העידה על חשיבות האירוע. ברחבת הכניסה נפרש שלט גדול תחתיו התגודדו עשרות כתבים, צלמי פפרצי ואופנת רחוב, שהמתינו לאורחים וכיבדו אותם בצרור שאלות, תיקתוקים ונקישות מצלמה. לתדהמתי, בורכתי על ידם לשלום וזכיתי לקבלת פנים חמה. אך היתה זו דלת אולם התצוגות שסימנה את הגבול בין מציאות לדמיון עבורי. מעברה השני של הדלת נגלה אולם מואר באור לבן בוהק, שאפף את החדר בזוהר והאיר את הנוכחים בחן. כל פסיעה לעבר המושב שנשא את שמי הסירה מעליי כל אפשרות להישאר קרת רוח או אדישה לעצם המעמד ולמראה האורחים המכובדים שהתקבצו והגיעו מכל העולם. לשמחתי, הצלחתי לאסוף במהרה את שארית ההיגיון שעוד נותרה בי, להשקיט את המתבגרת המתלהבת שקפצה בראשי ולהראות רצינית, בעודי מציגה את עצמי כבלוגרית מתל אביב (אגב, למי שתהה, קיארה פראני מקסימה אמיתית).  

התצוגה נפתחה לצלילי להיט שנות ה-80 (I Can't Go For That (No Can Do, שליוו את "נערות קלואה" לאורך המסלול ויצרו אווירה של קלילות, פשטות, זרימה חסרת מאמץ ופיתוי, שהדגישה את העיצובים המרהיבים שהוצגו על ידי בית האופנה. בזו אחר זו צעדו דוגמניות לבושות בפריטים עטורי פרחים, פפיונים, תחרות ומלמלות מתנפנפות, ששיוו להן מראה רך, תמים אך גם סקסי ובטוח בעצמו, בעת ובעונה אחת. צבעי הקולקציה – לבן, קרם, כאמל, כחול ושחור, בשילוב עם החדר המואר והבחירה בשיר רקע הקורא להיות נאמן לעצמך ולא להיגרר אחרי תכתיבים ודרישות חיצוניות, יצרו תחושת חופש ועוצמה שגרמו לי לרצות להיות נערת קלואה, הצועדת בבטחה בנתיב של חיי תוך ששערי מתבדר ברוח. 

התצוגה המרשימה לא רק נתנה את אות הפתיחה לשבוע חלומי, עמוס חוויות והכרויות מרגשות, עליהן אספר בקרוב, אלא גם סימנה את הכיוון לשנה החדשה שבפתח.

לא יכולתי לבקש התחלה טובה יותר!

חולצה ומכנסיים: אוסף פרטי \ תיק: Chloé \ משקפי שמש: Alexander McQueen – ניתן להשיג אצל  erroca \ עקבים: aldo

צילום: קלואה + אסף ליברפרוינד – Tel-aviv street vibe

תודה לך: מנכ"ל Chloé – ג'ופרה דה לה בורדוניי ולמוד טיילר היפה