…או איך לא ראיתי את זה קורה?!
סלחי לי חיפה כי חטאתי. הייתי צינית ולא מפרגנת כלפייך.
נו, את יודעת איך זה… גלגול עיניים והרמת גבה, בתגובה לשמועות על “משהו מגניב שקורה בעיר”, הם הספורט הלאומי שלנו החיפאים. לא ככה?! ;-)
בדומה למרבית חבריי, גם אני עזבתי את חיפה לטובת “העיר בלי ההפסקה” לפני כעשרים שנה. מאז, הסתכמו ביקוריי בחיפה בארוחות שישי משפחתיות וצפייה בסרטונים של חזירי בר לועסים גינות ציבוריות. אך 24 שעות במחיצתך גרמו לי להבין שאת בעצם כל מה שערים אחרות רוצות להיות – יש לך ראש עיר אישה (!), תחבורה ציבורית ומסחר בשבת, דו קיום אמיתי, תרבות בילוי ופנאי … והו! כמה שאת יפה!
מה בעצם קרה? שירי ויצנר! מכירה?
שירי ויצנר – יוצרת תוכן מוכשרת, יזמית וחיפאית גאה (שבכלל נולדה וגדלה במרכז, לך תבין), הופכת בשנים האחרונות כל אבן בעיר ומפריחה ברחבי הרשת סיפורים ייחודיים ותמונות מרהיבות “מכוכב אחר”.
החיבור ביני לבין שירי היה מיידי כשנפגשנו וככל שחלף הזמן היא עוררה את סקרנותי באשר למתרחש בעיר הצפונית יותר ויותר. חלקכם בוודאי יזכרו כי אי שם בחודש דצמבר נסעתי, ביום חורפי גשום, לסיור מייקרים בעיר התחתית בהנחיית שירי – חוויה מומלצת בחום!
אז בסוף השבוע האחרון, בחסות השמים הסגורים והרצון המבורך של עיריית חיפה לקדם תיירות פנים ולסייע למלונות ועסקים מקומיים להתאושש ממשבר הקורונה, השיקה העמותה לתיירות ונופש חיפה את “באים ביום נשארים ללילה” – מבצע לחודשי הקיץ, המציע על כל לינה באחד מבתי המלון הנבחרים בעיר, כרטיסים לאטרקציות במתנה. סיורים אורבניים, סיורים קולינריים, פעילות לילדים ועוד.
החכמים בעיריית חיפה, השכילו למנות את שירי לשגרירה והיא… כמו שרק היא יודעת, הצליחה לגרום ל-21 יוצרי תוכן, מתחומים שונים, להגיע לעיר ל-24 שעות של חוויה בלתי נשכחת.
הביקור שלי החל בקבלת פנים חמה במיוחד במלון בוטיק “שומאכר”, השוכן בלבה של המושבה הגרמנית, במבנה טמפלרי ששוחזר ונשמר לצד מבנה חדיש. הבעלים (!) דוד בארי ומורן מוריק, מנהלת המלון, המתינו לנו בכניסה בחיוך רחב ושלל כיבודים.
חוויית האירוח הייחודית והשירות האדיב באו לידי ביטוי בכל מפגש עם השניים לאורך השהות, החל מהסיור שהעניק לנו דוד ברחבי המלון, ההסבר אודות עבודות האומנות הפזורות במסדרונות ועד הקוקטייל והפינוקים שהציבה מורן לעת ערב במרפסת העליונה.
לאחר התרעננות קצרה במלון, נסענו לסיור קולינרי בואדי ניסנאס עם שרון המקסים, הידוע בכינויו Haifa shuk and cook.
שכונת ואדי ניסנאס, למי שאינו מכיר, ממוקמת בעיר התחתית של חיפה. השכונה הוקמה כשכונה ערבית במהלך המאה ה-19 ובמידה רבה שמרה על מאפייניה וזהותה עד היום. אגב, “ניסנאס” (نسناس) הוא שמה הערבי של הנמייה.
העושר הקולינרי והתרבותי של הואדי, בשילוב בנייני האבן הישנים ואומנות הרחוב הפזורה לאורך המסלול, הפכו את הסיור בשוק למסקרן ואת החוויה לייחודית מאד בנוף הישראלי.
באשר לאוכל, שרון (הגאון!) השכיל לבסס את הסיור על אוכל ערבי “עם טוויסט”, כזה שטרם טעמתי, ומפגשים עם אנשים צבעוניים ומפתיעים כמו פאטמה היפה, המבשלת אוכל ערבי מסורתי לכל המסעדות והמעדניות בעיר (כן! ניתן להזמין ממנה משלוחים), ומרואן אבו שקארה בעל קצביית בוטיק וחשבון אינסטגרם קַרְנִיבוֹרֵי, שחוויית הביקור אצלו הזכירה לי שעה שמחה בברצלונה.
לעת ערב, הוזמנו לחוויה נדירה באחד מסמלי העיר, סיור ייחודי במרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית, הידוע גם בכינויו “הגנים הבהאיים“. מקדש הבאב, בעל כיפת הזהב, והגנים הבהאיים הינם מקום קדוש ואתר עלייה לרגל, בעל חשיבות רבה, עבור למעלה משישה מיליון בהאים ברחבי העולם, שכן טמונים בו שרידיו של הנביא המבשר של דתם.
הגנים, בנויים מתשעה עשר גנים מדורגים (טרסות), מרהיבי עין, המתחילים בראש הר הכרמל ומסתיימים למרגלותיו. ביולי 2008 נבחרו הגנים להיכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק”ו, בזכות היותם בעלי “ערך אוניברסלי יוצא מן הכלל” עבור המאמינים.
חשוב לציין כי בימים אלה הגנים עודם סגורים לציבור, עקב דאגה לבריאותו, כך שהסיור אורגן על ידי עיריית חיפה, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות. כולי תקווה שעד פרסום הכתבה יפתחו הגנים לקהל הרחב וכולכם תוכלו ליהנות מחוויה בוטנית ואסתטית מרהיבה.
אחרי שירדנו את כל המדרגות המחברות בין מקדש הבאב, שבמרכז ההר, לשדרות בן גוריון שלמרגלותיו, הרגשנו שהרווחנו ביושר את הארוחה במסעדת Lux – מטבח מקומי עם אוירה שמחה של השף עלאא מוסא, הממוקמת ברחוב הנמל השוקק (כן, חיפאים ספקנים. הרחוב שוקק כאילו “החורבה”, “מקסימוס” ו”אחותך” קמו לתחייה).
עם סיום הארוחה הטעימה המשכנו לכנאפה De Lux המושחתת, כאילו אין פחמימות בעולם. אך עוד לפני שהספקתי לומר “וואו! יש חיים בחיפה!” מצאתי עצמי מתנפלת על כנאפה אלוהי, “לילות ביירות” חלומי ומלאבי און דה האוס… שיהיה לי בהצלחה! :-)
למחרת, אחרי שסיימנו לאכול ארוחת בוקר במסעדת שטרודל (כל קשר בינה לבין המאפה האוסטרי מקרי בהחלט), יצאנו לסיור ״הקסם החיפאי״ עם תומר פוקס, בעיר התחתית ושוק הפשפשים.
חמוש בסיפורים מעניינים, חן וסבלנות אין קיץ, הצליח תומר המהמם לחבר אותנו להוואי החיפאי המיוחד, המאפיין את העיר התחתית, ולעורר בקרבנו סקרנות שהאריכה את הסיור בעוד כשעה… כי לא רצינו ללכת.
בסיור, המשלב היסטוריה, אומנות רחוב וכמובן היכרות עם שוק הפשפשים הכי זול ואותנטי בארץ, הפגיש אותנו תומר עם אנשים מעוררי השראה כמו ג’אמל שחאדה מבית החסד, המנהל תוכנית שיקום אסירים ייחודית בכנסייה נסתרת, סולומון הרֶסְטוֹרָטוֹר המפיח חיים בחפצים ישנים, זהבה מלכת השוק בעלת חנות התחפושות והבובות ועוד יוזמות ורעיונות מרהיבים – מומלץ מאד!
כמו שאתם מבינים הבילוי בעיר היה גדוש פעילויות, חוויות והותיר בי טעם של עוד.
לאחר ששמעתי את חברי, שנכחו בסיורים ואטרקציות אחרות המוצעות על ידי העמותה לתיירות ונופש חיפה, אני ממליצה לשים את הציניות בצד, לשחרר דעות קדומות על עיר פועלים מנומנמת (לא מאמינה שכתבתי את זה, שירי מה עשית לי???) ולנצל את השמיים הסגורים להיכרות עם חיפה ותמיכה בעסקים המקומיים.
באשר אלי, השתכנעתי – חיפה התעוררה בזמן שאני ישנתי ;-)
תודה רבה לשירי על היוזמה, עיריית חיפה שהרימה את הכפפה, מדריכי הסיורים וכל האנשים הנפלאים שאירחו אותנו. בזכותכם הפכתי שגרירה נלהבת!
להורדת חוברת המפרטת את רשימת המלונות, האטרקציות והחוויות – ראו קישור.
מה לבשתי? אופנה ישראלית כמובן –
שמלות – סבינה מוסייב
חליפה – קום איל פו
