מגפת הקורונה, המשבר הכלכלי והלך הרוח הלוחמני השוטף את הארץ, הפך אותנו להיות הרבה יותר פרקטיים וקצת פחות חולמים בזמן האחרון. למי יש זמן לשאיפות כשסביב עסקים מתקשים נסגרים?!
באופן אישי, בחודשים האחרונים אני חשה אי נוחות כשאני מעלה תוכן לרשתות. שלא תבינו לא נכון, אסקפיזם הוא דבר מהמם ונחוץ בהרבה מאד מקרים, אך אין לי עניין להיות מנותקת.
באשר להשראה… גם שם מאתגר. ההשראה אינה פרושה על דפי העיתון או מונפת על שלטים בגשרים באיילון.
אז יצאתי לחפש השראה. כי השגרה החדשה תישאר איתנו לעוד הרבה זמן ואדם צריך לפחות חלום אחד או מחשבה נעימה אחת, שתעלה לו חיוך על הפנים בסוף היום.
אתם בוודאי יודעים שכשמחפשים משהו, כדאי לחזור למקור. לכן, אחרי שביקרתי במדבר וחזרתי לנוף ילדותי, החלטתי להגיע למקום שהצמיח את מיטב מעצבי האופנה הישראליים בארץ ובעולם – “המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר“. ליתר דיוק, הוזמנתי על ידי חברי הטוב אילן בז’ה, ראש המחלקה לעיצוב להתרשם מחשיפת קולקציות הגמר של 43 סטודנטים, המסיימים ארבע שנים של מסע אקדמי ויצירתי במיוחד, בשנה סוערת ומטלטלת שהעולם לא ידע ולא הכיר.
הבוגרים הציגו קולקציות מרהיבות, אוונגרדיות, מושקעות, מלאות תעוזה, דמיון וצבע, כך שלרגע היה קשה להאמין שמדובר בסטודנטים בלבד. כל אחת ואחד מהם סיפר סיפור והציג באופן מעורר השראה את המסע שהוביל ליצירה.
בחרתי עבורכם שלושה סיפורים ועיצובים מעניינים במיוחד, אך אני מפצירה בכם לטייל באתר הבוגרים ולהתרשם מיתר העיצובים.
אן דהאן // מקום בטוח
החיפוש אחר המקום הבטוח של אן הוביל אותה הביתה, אל המיטה והפיג׳מה המעניקים לה תחושת שייכות, חיבוק, חום ואהבה.
ההשראה שאובה מאמנית סיבים איראנית בשם ״מרים אשכנזי״ – הרוקמת פרצופים ודוגמאות של אנשים ישנים על כריות בצבעי לבן ושמנת.
הקולקציה החלומית והסוריאליסטית שהציגה אן מדברת על מיטה, חלומות, הגנה ואהבה, בצבעים רכים של ורוד ולבן. שמלות בעלות צלליות רחבות ופריטי הלבשה תחתונה המדגישים את הניגוד בין הפגיע למוגן. רקמות ודמויות המביעות אישיות ורגישות על גבי בדים נעימים למגע הגוף.
תומר סטולבוב // בנויים לתלפיות
קולקציית הגברים של תומר סטולבוב היא מפגן עושר של צבעים, טקסטורות ודוגמאות המתחברים ל”טוטאל לוק” מכף רגל ועד ראש.
ההשראה לעיצוב מגיעה מהעיר אל אלטו (El Alto) – העיר השנייה בגודלה בבוליביה, המאופיינת בבניינים המכונים “Cholets“, הבולטים בממדיהם, בקווים גיאומטריים ייחודיים ובצבעוניותם, פרי עיצובו של האדריכל הבוליביאני Freddy Mamani.
הגיאומטריה הייחודית וקווי הדמיון שבין בניית הבניינים לבין המבנה הפנימי של בגדים מחויטים ריתקו את תומר, כך שהקולקציה מציעה תרגום לביש למבנים הטוטאליים של ממאני.
איילת קולפק אהרוני // כמו פרחים ברוח
קולקציית הגמר של איילת עוסקת בזיכרון משפחתה שנספתה בשואה, בניסיון לצמצם את הריחוק הדורי. זיכרונות המשפחה מסתכמים במכתב בודד משנת 1940 ומספר תמונות בשחור לבן. בכדי להרכיב את סיפורם של בני משפחתה שנספו, שיחזרה איילת את תמונתם האחרונה לתמונה צבעונית.
בפרויקט שילבה איילת את ההשראה עם עבודותיו של האמן הקוראני דו הו סו (Do Ho Suh) ובנתה קולקציה המורכבת מחמש מערכות לבוש לנשים, העשויות מרשת מחוכים שקופה, בצבעים מתוך התמונה המשפחתית. הזיכרון תורגם בבגד באמצעות פירוק גזרה של פרטי לבוש מתוך התמונה, הדפסים מתוכן המכתב ומנגטיב פרחים רקומים המביעים את חוסרים בסיפור המשפחתי.
כמו שאתם מבינים, הכתבה הזו לא פרקטית. את הבגדים היפים שלבשתי לא תוכלו למצא בחנויות בזמן הקרוב, אך אני מקווה שהיא אולי תיתן לכם השראה ומשהו קטן לחלום עליו ;-)
לבוגרים אני מאחלת הצלחה רבה ושתזכו להגשים את כל החלומות, כדי שתעשיית האופנה בארץ ובעולם תמשיך להאיר את חיינו כקשת ססגונית אחרי ימים קודרים.
רק בריאות!
תודה מיוחדת לאילן בז’ה היקר שבזכותו התרחש הפלא הזה.
צולם ברחבי קמפוס שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות
צילום: נמרוד קפלוטו
