לפני יומיים חל יום וָלֶנְטַיְן (Valentine's day). וָלֶנְטַיְן הוא מן יום כזה שאם נתפסתם בו לא מוכנים אתם תזכרו אותו (…במקרה הגרוע יותר, יזכירו לכם אותו) למשך המון זמן.
אם אתם בזוגיות ושכחתם לקנות זר פרחים, פרלינים מתוקים או להזמין מקום במסעדה, הכניסה הביתה על אחריותכם בלבד. אם אתם רווקים, היציאה החוצה בגפכם היא על אחריותכם בלבד. כלומר, לא באמת משנה מה הסטטוס שלכם, הדשא של השכן תמיד יראה ירוק ומבריק יותר.איני יודעת כיצד עבר עליכם היום המתקתק הזה, אבל אני מצאתי עצמי במתקפת לבבות אדומים, בפלישת שירים דביקים שהתנגנו מכל עבר ושלל הצעות מסחריות לחגוג את היום בעיסוי זוגי או בארוחה רומנטית. לא שיש לי בעיה עם עיסוי או ארוחה טובה, חלילה, אבל למה צריך טקסים, סמלים וימים מיוחדים כדי לאהוב אחרים או את עצמנו?! ומה הקשר בין דובי פרוותי לבין אהבה?! … אפילו כילדה לא הייתי חובבת גדולה של דובונים, אני מהז'אנר של הברביות (מעניין מה תגיד על זה "גברת פסיכולוגית").
בקיצור, עזבו אותי מוָלֶנְטַיְן… מעדיפה ולנטינו (valentino) 
ז'קט ושמלה: red Valentino – ניתן להשיג אצל FACTORY 54 / תיק: JUICY COUTURE – ניתן להשיג אצל FACTORY 54 / עקבים: zara / טבעות: H.STERN / צילום: נמרוד קפלוטו / שיער ואיפור: LISHE
