מעולם לא לבשתי מכנסי ג'ינס לעבודה. כשחושבים על זה, יש לי, אולי, ארבעה זוגות ג'ינס בארון …אם לא סופרים את אלה שאני שומרת כאתר הנצחה ליום שאצליח להיכנס אליהם ;- )
אתם קולטים?! בעשר השנים האחרונות (לפחות!) לא לבשתי מכנסי ג'ינס באמצע שבוע. לא כהים, לא שחורים או לבנים, לא יקרים ולא זולים.
זה לא שיש לי משהו נגד מכנסי ג'ינס חלילה, להיפך! הם הפריט הכי "קוּל" שיש וזה בדיוק העניין – זה לא הם, זאת אני.
אז נכון, לא לבשתי מכנסי ג'ינס לעבודה אף פעם או פריטים קלילים אחרים, כמו נעלי סְנִיקֵרְס למשל, אבל על הַדָּנִים לא הסכמתי לוותר. במשך השנים מצאתי דרכים להסוות את הבד המזוהה כסמל הקלילות והחופש ולשוות לו מראה רציני ורשמי, לא פחות מכל בד או אריג אחר, כאשר המפתח לכך הוא כמובן בגזרת הבגד, צבע הבד ואיכותו. בעיני, כדי שהבגד יתאים לאווירת המשרד הרשמית והמכובדת עליו להיות בצבע אחיד ועדיף שיהיה בצבע כהה. בנוסף, כדאי לבחור פריטים הדומים בגזרתם לבגדים המחוייטים והמוכרים, כמו החולצה המכופתרת או חצאית הסיגר.
זהו, השעה שמונה שלושים ואני בפתח המשרד, אז עד שיגיע סוף השבוע והרישמיות תפנה את מקומה לקלילות והנינוחות, שיהיה לכולנו יום מעולה!
ז'קט, חולצה וחצאית: רנואר / תכשיטים: אוסף פרטי / צילום: נמרוד קפלוטו / איפור ושיער: לישה
תודה לכם: קבוצת פלאזה תשובה – פארק בבלי
