חברה ביקשה שאכתוב על "שפע".
"שפע?!" שאלתי, "מה הכוונה לכתוב על שפע?"
"החלטתי שהשנה שלי תתאפיין בשפע מכל הבחינות ובכל המובנים – אהבה, חברות, הצלחה, כסף, בריאות ועוד", היא הסבירה. "לכן, כדי שגם השנה שלך תהיה משופעת בכל הדברים אליהם את מייחלת, עלייך להיפתח לשפע, לאחל אותו לעצמך וגם לקוראים שלך".
גישה מעניינת… חשבתי לעצמי, אך מהר מאד חזרתי לעיסוקיי. הרי בינינו, למי יש זמן לחשוב על שפע כשאתה עסוק בהנחת יסודות של קריירה חדשה ויש לך יום צילום על הראש?
בחלוף כמה ימים יצאתי לסיור השראה ברחבי העיר. ביקרתי בחנויות, פשפשתי בין הקולבים, שוטטתי בגלריות ואפילו גיליתי מלון בוטיק חדש. פתאום, כמו במשחק טטריס ישן, כל החלקים התמקמו והשורה התחתונה הבהבה – סוף עידן המינימליזם ותחילת עידן העומס. שפע!!!
תקראו לזה סקרנות, מציצנות או אפילו חטטנות, אבל בינינו, אין דבר מעניין יותר מאשר הצצה ייחודית לתעשיית האופנה וכרטיס כניסה לאחד המחוזות השמורים והסודיים ביותר – מאחורי הקלעים.
בעיצומו של שבוע האופנה הפריזאי ספקו לי החברים במאק קוסמטיקס (MAC) חוויה מרשימה ויוצאת דופן, כאשר חשפו בפני את תהליך היצירה והעבודה שלהם, במסגרת תצוגות האופנה של איסי מיאקי וויויאן ווסטווד (Issey Miyake, Vivienne Westwood).
שבוע האופנה בפריז הסתיים והותיר אחריו אסופת חוויות וזיכרונות הממשיכה להדהד בראשי. אחת ההפתעות הנעימות והמרגשות במסע אליו יצאתי, היתה תצוגת האופנה של סלין (Céline).
קיבלתי על עצמי את ההחלטה "לקפוץ לבריכה של הגדולים" ולנסוע לשבוע האופנה בפריז. החלטה מעט מופרכת, אם חושבים על כך לעומק, עבור מי שעד לפני מספר חודשים היתה יועצת משפטית בבית השקעות, וללא ספק מסוג האתגרים שרק אני מסוגלת להציב ולהאמין שהם אכן אפשריים לביצוע.