כל מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד מטיפה לצבעוניות – "צבעים, צבעים, צבעים!" להתנסות בגוונים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא ולאמץ מראה ייחודי.
אך מדי כמה עונות בולט בנוכחותו הצבע הזה, שהופך כל ביקור בחנות בגדים למסע בזמן, כאילו חזרתי לאפסנאות היחידתית. שם, ממרומי גבעות הפלנלית והררי מדים בלויים ומקומטים, אי אפשר שלא לזכור את מבטו המשועשע והזחוח של האיש הכי חשוב בסביבה. הסטייליסט המכריע גורלות וקובע עתידות, מי תהיה פצצה מדוגמת ומי להלצה ממורמרת – האפסנאי.
במילים אחרות, גם אני, כמו ישראלים רבים, מגלה זהירות וחשדנות כלפי הגוון הירקרק הזה. בכל זאת, חמש שנים בצבא עשו את שלהם (סגן כוכבית אקוניס, נעים מאד).
