זה קרה! לא חלום, לא בדיה או ההזיה, כי אם מציאות של ממש ביקום מקביל – טסתי לשבוע האופנה בפריז!
אם מישהו היה מגלה לי, לפני כשנה, כי אבלה את חופשת החגים בתצוגות של בתי האופנה קלואה, סלין, איסי מיאקי וויויאן ווסטווד, אקשקש עם מעצבים, צלמים, עורכות מגזינים ושאר אושיות אופנה, לבטח הייתי צוחקת בביטול וחוזרת מיד לערימת המטלות והמשימות הדוחקות שלי. אך כל זאת ועוד אכן קרה :- )
שנה חדשה בפתח ואם להביט לאחור, אין ספק שהשנה החולפת היתה משמעותית, מרגשת ומעצבת במיוחד. קיבלתי כמה החלטות אמיצות, עליהן כתבתי בעבר, הגשמתי לא מעט חלומות, אך יותר מכל חוויתי חוויות. העליתי את חיי על נתיב חדש ועתה, עת להורות למערכת בקרת השיוט להמשיך באותה המהירות ולאמץ החלטות ומטרות לשנה החדשה.
לכתבה המלאה – ראה קישור
אם נאמץ את תחזית המגזינים, הסתיו הקרוב יהיה פרחוני. כשחושבים על כך, יש משהו מעט מוזר בבחירה בפריחה ולבלוב דווקא בעונה המזוהה עם עלים נושרים ועצים עירומים. אך אולי עצם הניגוד הוא תכלית העניין – מתוך ה"אין" יצמח ה"יש".
פעמים רבות בחיי נבטו הצמיחה וההתחדשות בתקופות בהן היה אפור וקודר מסביב. החסך במשמעות או באמת, בער ולא הניח, עד כדי שהפך למנוע רב עוצמה המוביל לשינוי.
לפני כשבוע חזרו התלמידים אל ספסל הלימודים. באותו הבוקר, בעודני ממהרת לפגישה, חלפתי על פני בית ספר תיכון הצמוד לביתי ומבעד לשער הכחול, לא יכולתי שלא לשים לב לחבורת הנערות והנערים שהתגודדו בחצר. נכנסתי למכונית ולאחר נסיעה קצרה מצאתי עצמי מפליגה בזיכרונות ונסחפת למחשבות על בית הספר.
לכל אחד יש זיכרונות מתקופת הלימודים. יש מי שחוויות הלימודים שלו נאספו על הספסל בקפיטריה, יש מי שגילו את סודות החיים בספסל האחורי של האוטובוס בטיול השנתי, אחרים בילו בספרייה ועוד כל מיני אירועים שכבר הספקתי לשכוח.
אני הייתי החרשנית מהשורה השנייה. למה שורה שנייה? נו באמת, מה חשבתם שאהיה, החרשנית מהשורה הראשונה?! ;- )