שנה חדשה בפתח ואם להביט לאחור, אין ספק שהשנה החולפת היתה משמעותית, מרגשת ומעצבת במיוחד. קיבלתי כמה החלטות אמיצות, עליהן כתבתי בעבר, הגשמתי לא מעט חלומות, אך יותר מכל חוויתי חוויות. העליתי את חיי על נתיב חדש ועתה, עת להורות למערכת בקרת השיוט להמשיך באותה המהירות ולאמץ החלטות ומטרות לשנה החדשה.
אם נאמץ את תחזית המגזינים, הסתיו הקרוב יהיה פרחוני. כשחושבים על כך, יש משהו מעט מוזר בבחירה בפריחה ולבלוב דווקא בעונה המזוהה עם עלים נושרים ועצים עירומים. אך אולי עצם הניגוד הוא תכלית העניין – מתוך ה"אין" יצמח ה"יש".
פעמים רבות בחיי נבטו הצמיחה וההתחדשות בתקופות בהן היה אפור וקודר מסביב. החסך במשמעות או באמת, בער ולא הניח, עד כדי שהפך למנוע רב עוצמה המוביל לשינוי.
זה לא סוד שבחודשיים האחרונים אימצתי לעצמי תחום עיסוק חדש (איך אומרים יועץ תוכן ו"קְרִיאָייטִיב" בעברית? רעיונאי?! …נו באמת).
יצאתי לדרך עצמאית ומרגשת, לאחר שהשתעשעתי במחשבות רבות על משלח יד שישלב בין אהבתי לאסתטיקה וסטייל, לבין יכולת הביטוי המילולית והחזותית שלי.
החלטתי לזנוח את המרדף הבלתי פוסק אחר יוקרה וכסף, הרי ככל שיש לך מהם יותר התיאבון גובר. לָתוּר אחר אתגר, עניין ותוכן, גם אם הדרך לא בהכרח נוחה. לשנות סדרי עדיפויות.
ים המסמכים שמסביב
על שמלתי דְּיוֹ של עט מרוח
אלף הודעות ממתינות בתיבה
לשמחתי, בשבועות אוכל לנוח
בכל פעם שמגיע חג השבועות המגזינים מתמלאים תמונות של נערות רכות ונוגות, עם לחיים ורודות, באמצע שדה שיבולים מזהיב. התמונות הללו תמיד גורמות לי לתהות מי הן הנשים האלה, היוצאות לְרַנֵּן בגנים?!
… אני לא יודעת מה איתך, אבל בתל אביב אין שדה שיבולים וגם לא ממש יצא לי לקפץ בשדות בעשור האחרון. לכל היותר, מצאתי עצמי מפזזת לצלילי שירי ילדים עם האחיינית שלי באמצע הסלון.
יוני בפתח ובינינו, אין לי מושג לאן נעלמו מרס, אפריל ומאי… איפה הייתי?! מה עשיתי???
אין מדובר בתלונה חלילה, הקיץ אהוב עליי במיוחד, אך הפעם נדמה כי הוא מיהר מאד להגיע. הלא כן?
אז לפני שיהיה פה חם ונמהר לפשוט בגדים ולבלות בים. לפני שכולם במשרד יצאו לחופשה עם הילדים או יטוסו לחו"ל למסיבות רווקים ולפני שתחל מלחמת המינים בין גברים ונשים על עוצמת המזגנים, רציתי לחלוק כמה טיפים אופנתיים לעונה שבפתח.