בעוד כמה ימים יחול יום העצמאות. אני לא יודעת מה איתך, אבל מדובר באחד הימים האהובים עליי בשנה.
אמנם היציאה לרחוב כרוכה בסיכון שזב חוטם ישלוף תרסיס שלג או חוטי פלסטיק שימצאו דרכם לבגדיך, אך מהו הסיכון לעומת העונג הצרוף שבצפייה בטקס הדלקת המשואות ומסדר הדגלנים, מופע זיקוקי הדינור, אכילת מנה פלאפל, וריקוד לצלילי שירים כחול-לבן?
כל העצים לבשו ירוק, אני לבשתי ג'ינס וכובע… כי סוף סוף יצאתי לחופשה!
כמה כיף לקחת הפוגה וללבוש בגדי נופש או את "הבגדים של יום שישי", כפי שאני מכנה אותם. רק מי שעובדת במקום עבודה שיש בו קוד לבוש מחייב ומוקפד תבין זאת – יש מדף אחד קטן בארון בו מונחים להם בגדי הדרור והחירות. הג'ינס, הגופיה, חולצת ה-T וכל שאר הפריטים האהובים השייכים לעולם שמחוץ למשרד.
במהלך השבוע אני מוצאת עצמי מביטה, לא פעם, על המדף הזה ואף משלבת פריט אחד ממנו עם מראה מחויט. אך אין תחושה משמחת יותר מלארוז את בגדי החופשה לתוך תיק.
