אז מה? באמת חשבתם שחיית טרנדים כמוני תפסח על הטרנד הכי לוהט של התקופה – "הבייבי בום"?!
בחיי, אם לשפוט לפי האינסטגרם נדמה שכולן בהריון בימים אלה.
טוב נו, אתם יודעים איך זה – היה סגר, סיימנו לצפות בכל סדרה אפשרית בנטפליקס… ושתינו מלא יין ;-)
מגפת הקורונה, המשבר הכלכלי והלך הרוח הלוחמני השוטף את הארץ, הפך אותנו להיות הרבה יותר פרקטיים וקצת פחות חולמים בזמן האחרון. למי יש זמן לשאיפות כשסביב עסקים מתקשים נסגרים?!
באופן אישי, בחודשים האחרונים אני חשה אי נוחות כשאני מעלה תוכן לרשתות. שלא תבינו לא נכון, אסקפיזם הוא דבר מהמם ונחוץ בהרבה מאד מקרים, אך אין לי עניין להיות מנותקת.
באשר להשראה… גם שם מאתגר. ההשראה אינה פרושה על דפי העיתון או מונפת על שלטים בגשרים באיילון.
אז יצאתי לחפש השראה. כי השגרה החדשה תישאר איתנו לעוד הרבה זמן ואדם צריך לפחות חלום אחד או מחשבה נעימה אחת, שתעלה לו חיוך על הפנים בסוף היום.
…או איך לא ראיתי את זה קורה?!
סלחי לי חיפה כי חטאתי. הייתי צינית ולא מפרגנת כלפייך.
נו, את יודעת איך זה… גלגול עיניים והרמת גבה, בתגובה לשמועות על "משהו מגניב שקורה בעיר", הם הספורט הלאומי שלנו החיפאים. לא ככה?! ;-)
בדומה למרבית חבריי, גם אני עזבתי את חיפה לטובת "העיר בלי ההפסקה" לפני כעשרים שנה. מאז, הסתכמו ביקוריי בחיפה בארוחות שישי משפחתיות וצפייה בסרטונים של חזירי בר לועסים גינות ציבוריות. אך 24 שעות במחיצתך גרמו לי להבין שאת בעצם כל מה שערים אחרות רוצות להיות – יש לך ראש עיר אישה (!), תחבורה ציבורית ומסחר בשבת, דו קיום אמיתי, תרבות בילוי ופנאי … והו! כמה שאת יפה!
חג המסכות הוא הניסוי הפסיכולוגי הכי מסקרן שמתרחש כאן מדי שנה.
תחשבו על זה, כולנו עוטים על עצמנו תחפושות ומסכות רק כדי להשתחרר ולהביא את עצמנו לעולם בלי פילטרים והגנות.
אם אנחנו חווים שחרור, שמחה ומרגישים קלילים… למה לא כל יום פורים?!
את הפרשנות האישית לסוגיית הפילטרים והמסכות אשאיר לכל אחד ואחת מכם, אך מסתבר שגם בנוגע לאופנה ועיצוב, מרביתנו מעדיפים את המציאות שלנו חדגונית – כן \ לא, שחור \ לבן.
שוב הגיע וָלֶנְטַיְן (יום האהבה) ושוב הוורוד והאדום מציפים את מדורי התוכן והפקות האופנה בניסיון לעורר בנו השראה… נו באמת, איזו קלישאה.
אני לא יודעת מה אתכם, אך בעיני צבעים רבים יכולים לתאר אהבה ויחסים יכולים ללבוש צורות שונות, כך שהתבנית המסורתית צרה מלהכיל את כולם.
אז כיון שאחוז הגברים הקוראים את הבלוג שלי עלה לאחרונה, החלטתי לחסוך את הלבבות אדומים ולדבר הפעם אל ליבם של שני המינים.