אומרים על עורכי דין שהם חפרנים. כעורכת דין, איני יכולה לאשר או להכחיש את השמועה, כמובן, אבל ישנם ימים בהם אני תוהה כיצד זה טרם הומצאה אפליקציה המסננת את מלמולי הרקע, מקלפת את המליצות הריקות ומגישה את השורה התחתונה באופן מזוקק כמו מגש פירות טריים.
בדומה לאנשים רבים, גם אני חושבת שראוי לאמץ בחיים רצינות, העמקה, מקצועיות, יסודיות, דקדקנות, אבל החרטטנות… מה איתה?!
היום חל יום האישה הבינלאומי. חשבתי ביני לביני כיצד ראוי לציין את היום הזה ולחגוג נשיות במלא הדרה? נזכרתי בלילות בהם השתעשעתי במחשבה לנהל בלוג אופנה ובעיקר בתחושה החזקה שאפפה אותי אז, כי עליי ליצור מגזין שישמש כלי להעצמה נשית ואהבה עצמית. מקור השראה לאופן בו ראוי שנחייה את חיינו כנשים עצמאיות, דעתניות ומצליחות.
אתן מכירות את הבקרים האלה, בהם אתן ניצבות מול הארון בהשתהות, סוקרות את כל הבגדים והם מבחינתם מחזירים לכן מבט חלול, מתכרבלים בעצלות בתוך עצמם, וממלמלים "שחררי אותנו… לא היום". בקרים בהם הארון נראה חיוור, מיושן ומנומנם, עד כדי כך שהפיג'מה נראית כאפשרות לא רעה בכלל ואפילו "מתכתבת" באופן מושלם עם השטיח במשרד?
אגלה לכן סוד, יש לי טְרִיק קטן שאני שומרת לימים כאלה בהם הגוף התעורר לפני הראש, ימים בהם "אין לי מה ללבוש" – אביזרי אופנה (אַקְסֵסוֹרִיז)!
