בוקר אור, שמונה ושלושים, הגיעה העת לזרוח!
לפני שאת חומקת מקרניה הלוהטות של השמש הקיצית אל תוך חללי הניאון המשרדיים, בואי נדבר על כמה את מרשה לעצמך לזהור? כן, כן, להאיר – מבפנים ומבחוץ.
אז נכון, את כבר לא אותה נערה קופצנית במסיבת פול-מן בתאילנד, החלפת את קישוטי הגוף הצבעוניים בטושים זוהרים, דגלונים ופתקיות דביקות וגם זרקת מזמן את חולצת GAZOZ או OP שקנו לך בחטיבת הביניים, אבל מה לכל זה ולרצון שלך להרגיש נפלא?!
אירועים, חוויות כמו גם מגמות אופנתיות הולכות ובאות, כך הישגים ומקומות עבודה, אך דבר אחד תמיד יישאר – את! כשהשכלתי להפנים זאת החיים שלי הפכו פשוטים מעט יותר. מדי בוקר אני מסירה מעליי את שארית האתמול, עודף רגשות האשמה, שרידי הביקורת העצמית או כל דבר אחר המסתיר את קרניי… או לפחות מנסה לתת לעצמי הזדמנות למשהו טוב. שהרי, שתינו יודעות שמחוג "מד החרטה" ינוע בתנועה אחידה, במהלך היום, עם כל ביס מארוחת צהריים מושחתת או ממתק שהביא קולגה שחזר מחופשה, ונורות החיווי במערכת "הבקרה עצמית" יהבהבו מיד כשהטלפון יציג שיחה שלא נענתה מאביך או אמך, בזמן פגישה עסקית.
הבגדים שלי לוקחים חלק נכבד בתהליך הזה מדי בוקר, עד כדי כך שאני מתקשה להבין נשים השומרות בגדים ל"אירועים מיוחדים". אם הבגד אינו חשוף או מהודר מדיי הוא בהחלט יכול להתאים לסביבת העבודה אם משלבים אותו עם פריט קלאסי. איזה אסון כבר יקרה אם תתלבשי יפה?! יחמיאו לך ותרגישי טוב? … אויי אויי אויי ;- )
חולצה: Versus Versace ותיק: Marc Jacobs – ניתן להשיג אצל FACTORY 54 \
חצאית: Portay \ משקפי שמש: Retrosuperfuture \ טבעת: Pandora \ עקבים: kenneth cole
צילום: נמרוד קפלוטו / שיער ואיפור: LISHE
