…או איך לא ראיתי את זה קורה?!
סלחי לי חיפה כי חטאתי. הייתי צינית ולא מפרגנת כלפייך.
נו, את יודעת איך זה… גלגול עיניים והרמת גבה, בתגובה לשמועות על "משהו מגניב שקורה בעיר", הם הספורט הלאומי שלנו החיפאים. לא ככה?! ;-)
בדומה למרבית חבריי, גם אני עזבתי את חיפה לטובת "העיר בלי ההפסקה" לפני כעשרים שנה. מאז, הסתכמו ביקוריי בחיפה בארוחות שישי משפחתיות וצפייה בסרטונים של חזירי בר לועסים גינות ציבוריות. אך 24 שעות במחיצתך גרמו לי להבין שאת בעצם כל מה שערים אחרות רוצות להיות – יש לך ראש עיר אישה (!), תחבורה ציבורית ומסחר בשבת, דו קיום אמיתי, תרבות בילוי ופנאי … והו! כמה שאת יפה!
שישי צהריים, אני בבית קפה קוראת עיתונים, מאטה את הקצב ונכנסת לאווירת סוף השבוע.
אי שם במדור ההורוסקופ, אני מוצאת משפט מגוחך המיוחס אליי – "מסתמנת נסיעה בלתי מתוכננת לחו"ל שמשולמת על ידי אחרים – שליחות דרך מקום העבודה, או שמישהו יבקש מכם להתלוות אליו".
"נו באמת!" אני מחייכת לעצמי, "מי מאמין לשטויות האלה?!"
יומיים אחר כך, מתקבל מייל ממשרד התיירות של מלטה. מעברה השני של המקלדת, ז'נט המקסימה מזמינה אותי לביקור רשמי באי באדיבות – Visit Malta.
"אין לתאר!" אני חושבת לעצמי, "אולי הגיע הזמן להפסיק להיות צינית ולהבין שכל חלומותיי נמצאים במרחק נגיעה".
"יש נשים ששותות ויסקי?" הוא שאל אותי בתדהמה. אך לפני שפתחתי בנאום פמיניסטי מתחכם, הבטתי בעיניו המופתעות של מי שרק אתמול חגג יום הולדת 87 וראה דבר אחד או שניים בחייו. הוא חייך אליי בחום והוסיף "הילדים שלי אפילו לא שותים יין!" ואני מיד ידעתי שצפוי לי ערב מעניין.
אז לפני שאספר הכל אודות ערב השקת סדרת QUEST COLLECTION של מותג הוויסקי הסקוטי מקאלן (Macallan), אליו הוזמנתי על ידי החברים מג'יימס ריצ'רדסון – דיוטי פרי, הרשו לי למזוג לעצמי כוסית ולצאת בהצהרה – שמי כוכבית ואני מתה על וויסקי!
ההורים שלי חיפשו יעד לחופשת קיץ מגניבה. מפה לשם, מצאתי את עצמי בפּוֹרְטוּ.
זה לא שממש נדחפתי להם לטיול, הם פשוט הבינו שהחופשה לא תהיה אותו הדבר בלעדיי ;-)
מזה זמן שאני רוצה לבקר בפורטוגל ובעיקר בפורטו. הסיפורים והתמונות שזרמו משם הציתו בי דחף לחוות את העיר המטריפה הזאת ולטייל במקום שאינו דומה למקומות שביקרתי בהם בעבר.