אי שם בערבות אפריקה משוטטת לה, בגאווה, נמרה לבושה חצאית הדוקה ונעלי עקב.
… טוב נו, אולי לא. אבל בג'ונגל האורבני בו אני חיה היא מסתובבת לגמרי בחופשיות.
בוקר טוב, המנומר חזר!
לפני שאתן מחמיצות פנים, הרשו לי לפצוח בווידוי – המנומר הוא אחת ממגמות האופנה האהובות עליי. אין לי ממש הסבר לזה, כנראה ששעות של צפייה בפגי באנדי על עקבים גבוהים, לבושה מכנסיים מבריקים, חולצה מנומרת ושיער נפוח, עשו את שלהם בילדותי (…למי מכם שלא מכיר את הדמות, כנראה שלא גדלתם בשנות ה-80).
בוקר. הכתבה על שאנל עלתה לאוויר.
אני מוצפת גאווה, אך גם אחוזת מתח וציפייה, המהולים בלֵאוּת, לאחר ימים עמוסים ורבי מאמץ… אבל היי! לפחות יש לי איפור טוב המסתיר סימני עייפות ;- )
בחוץ גשום וסוער, תפאורה מושלמת לדרמה.
מכינה לעצמי קפה, מתיישבת על המיטה ותוך אנחת רווחה שואלת – מה הלאה? לאן ממשיכים מכאן?
אם נאמץ את תחזית המגזינים, הסתיו הקרוב יהיה פרחוני. כשחושבים על כך, יש משהו מעט מוזר בבחירה בפריחה ולבלוב דווקא בעונה המזוהה עם עלים נושרים ועצים עירומים. אך אולי עצם הניגוד הוא תכלית העניין – מתוך ה"אין" יצמח ה"יש".
פעמים רבות בחיי נבטו הצמיחה וההתחדשות בתקופות בהן היה אפור וקודר מסביב. החסך במשמעות או באמת, בער ולא הניח, עד כדי שהפך למנוע רב עוצמה המוביל לשינוי.
מדי בוקר כשאני מאחלת לכולכם בוקר טוב אני תוהה ביני לביני איפה אני פוגשת אתכם? בקפה הראשון של הבוקר? בדרך למשרד? בעיצומה של ישיבת בוקר מחלקתית?
לגבי אשת קריירה אחת לפחות התמונה מאד ברורה – היא כבר הספיקה להתעדכן בענייני אקטואליה ולהאזין לתוכניות הבוקר, לעשות פן, בייביליס, ללבוש את ההופעה הכי מושלמת ולהגיע למשרד תוך קריאת כל הודעה ומייל אפשרי. כל זאת, אחרי לילה קצר במיוחד, כי היא פשוט הייתה חייבת לצפות בעוד פרק בסדרה הכי מדוברת. במילים אחרות – הכירו את עורכת הדין ליאת גולן.
לפני מספר שבועות החלטתי לחשוף, בסדרת כתבות, את חברות המועדון הסודי של נשות הקריירה המהוות מקור השראה עבורי.