השמועות על תעשיית האופנה הישראלית הן שמדובר בגילדה סגורה, תחרותית ומנוכרת.
"הכל אישי!" אמר לי פעם קולגה במהלך ויכוח מקצועי. על אף השמועות, החלטתי להימנע מדעות קדומות ולהיצמד לטוב. הייתי משוכנעת שאפגוש אנשים טובים באמצע הדרך… כנראה שאופטימיות היא שם המשחק.
אחת הנשים הראשונות שפרגנה ושמחה לשתף איתי פעולה הייתה מעצבת האופנה עינב צוקר, בעלת המותג הקרוי על שמה – "Zucker" (צוקר). הבלוג שלי היה אז בן חודשים ספורים (בינינו, יש מצב שאמא שלי והחברות שלה היו העוקבות היחידות), אבל עינב לא הציבה תנאים או שאלה שאלות. היא חייכה באדיבות והזמינה אותי לסטודיו המקסים שלה. היום, במרחק שנתיים וקצת, החלטתי לתת למעצבת המוכשרת מקום של כבוד במועדון נשות הקריירה, המהוות מקור השראה עבורי.
